אחת השאלות שחוזרות על עצמן בקרב מעצבים היא האם זה מקצועי או חובבני להשתמש בתוכנה כמו קאנבה לעיצוב עבור לקוחות ? האם זה מוזיל את העבודה והמקצוע בכלל, או שזה פשוט כלי עבודה לגיטימי כמו כל תוכנה אחרת?

הדיון סביב השימוש בקאנבה מעלה הרבה רגשות בקהילת המעצבים (בעיקר רעים יש לציין). מצד אחד, יש הטוענים ששימוש בפלטפורמה זו מצמצם את היצירתיות, ומכריח מעצבים לעבוד עם תבניות ועם קונספטים מוכנים מראש. לטענתם, זה פוגע באמנות העיצוב הגרפי שדורשת מחשבה, מחקר ועיצוב מקוריים מהיסוד.

לעומתם יש גישה פרקטית יותר. בעידן שבו המהירות והיעילות הן חיוניות, תוכנות כמו קאנבה הן פתרון מעולה למעצבים שצריכים לספק תוצרים במהירות, ובמיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים, שם קאנבה מאפשרת להם לעצב את התוכן בעצמם.

קאנבה מאפשרת שליטה ועשייה של עיצובים לכלל המדיות, מצגות, אתרי אינטרנט והיא באמת כלי מאוד נוח ועונה על הרבה מאוד צרכים.

אז איפה האמת? האם זה נכון או לא נכון להשתמש בקאנבה כמעצבת?

ראשית אגיד שאני אוהבת את קאנבה מאוד! אני משתמשת בקאנבה בגאווה גדולה ואני עושה איתה יצירות, עבודות ועיצובים רבים ,באמת כל מה שאני מדמיינת ורוצה- בעזרת קאנבה אני מוציאה לפועל בצורה הרבה יותר מהירה וביתר קלות.

יחד עם זאת, אני דוגלת בכך שעל מנת לעבוד עם כלי שהוא “קיצור דרך” כמו בכל דבר, צריך לדעת תחילה את הדרך הארוכה. על מעצב שמגדיר את עצמו כמקצועי יש את החובה לדעת את הדרך הארוכה, את המונחים, את החוקים של העיצוב, הוא חייב לדעת להשתמש בתוכנות הגרפיות כמו אדובי, פיגמה, כלי אי איי למיניהם ובעיקר להבין שקאנבה היא כלי נוסף בארסנל אבל היא לא מה שמגדירה אותך כמעצב.

בעוד התוכנות של אדובי, למשל פוטושופ- נותנת פתרון לעיבודי תמונה, תיקון צבע וכו’, ואילוסטרייטור היא תוכנה שנועדה ליצור עבודות וקטוריות, כל אחת מהתוכנות של אדובי נועדה לתפקיד אחר עבור המעצבים. לא כל מעצב, למשל לדיגיטל, ישתמש באינדיזיין של אדובי, אם אין לו צורך לעמד ולעצב מגזינים וברושורים, בעוד קאנבה מאפשרת למעצבים את הכל במקום אחד!. פשוט הכל!.

קאנבה קלה ונגישה גם לתלמידים שעושים עבודות לבית הספר, היא נגישה לפקידות בעבודה שצריכות להדפיס ברכות יומהולדת וחגים, היא נגישה באמת לכל מי שרוצה לעשות משהו פשוט כדי לחסוך כסף למעצב או לעסק שלהן- האם זה הופך אותם למעצבים?!—ממש ממש לא!.

הבעיה בעיני מתחילה בחובבנים שחושבים שאם הם יודעים קאנבה אז הם יכולים להתפרנס מעיצוב גרפי. אותם חובבנים שמציעים למשל לוגו ב50 שקלים או אפילו בחינם (לצורך תיק עבודות למשל) בעיצוב קאנבאי, הורסים את התדמית של מעצבים רציניים שלוקחים בחשבון בעת עיצוב לוגו פרמטרים נוספים ורבדים עמוקים יותר של חזון עסקי, של לקוחות עסקיים ומיתוג כללי לעסק, ומוזילים אותם עד לרמה של 50 שקלים כמו בשוק מחנה יהודה. לכן בגלל ההתנהלות הזו אני סבורה שמעצבים רבים, יקראו גם “מעצבים מתנשאים” כי הם פשוט יוצאים נגד השימוש בתוכנה המדהימה הזו כי היא לוקחת מהם די בקלות את מה שהם עובדים עליו שעות רבות ובעוד הם גובים תשלום בהתאם, חובבני קאנבה ייקחו בגרושים על אותה עבודה.

קאנבה בעיני היא כלי נוסף למעצב, אני למשל מעלה לקאנבה  יצירות שלי שאני מכינה ויוצרת בכלים אחרים שדוברנו הנ”ל ואני משלבת אותם בתוך אלמנטים אחרים שקאנבה מאפשרת לי. השימוש הנכון הוא גם וגם לדעתי. לא לפסול את התוכנה שמאפשרת באמת חיים קלים יותר, אבל כן להשתמש בידע הנרחב שלי ובכלים החזקים יותר כדי להביא את הפרוייקט לרמה אחת מעל.